הראשון שהנהיג את הובלת המשאות בפתח-תקוה, בעגלה רתומה לסוס, היה מרדכי דיסקין, תלמיד חכם חובב ציון…
הראשון שהנהיג את הובלת המשאות בפתח-תקוה, בעגלה רתומה לסוס, היהמרדכי דיסקין, תלמיד חכם חובב ציון שעלה לארץ ישראל לאחר ששמע על הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה בארץ, הלוא היא פתח-תקוה. לצד עגלת המשא נעשה שימוש בגמלים ובאתונות להולכת "נוסעים" ומשאות.הדיליז'נסים, מרכבות הנוסעים, הוכנסו לשירות בפתח-תקוה בשנת תר"ס (1900), לאחר שנבחרהוועד הראשון. הוועד הסדיר אתהתחבורה ציבוריתבאמצעות מכרז שזכה בו מי שהציע את הסכום הגדול ביותר.שירות הדליז'נסים פעל עד שנת 1925, אז נסלל הכביש פתח-תקוה תל אביב.אחרי מלחמת העולם הראשונה, נרכשו מכוניות נוסעים מתוצרת "פורד" מעודפי הצבא הבריטי. דב (ברל) וילנסקי רכש שלושהאוטובוסיםוהפעיל אותם בחברת "טרום-טראנק" ובין הנהגים הראשונים היו אהרון קביצקיויוסף צוער.
גם המכוניות כמו העגלות, היו שקועות בחולות ובבוץ גם אותן היה על הנוסעים לדחוף כדי לאפשר להן להמשיך בנסיעה.
עם חנוכת כביש פתח-תקוה תל-אביב בשנת תרפ"ח הוכנסו לשירות מכוניות עם עשרים מקומות ישיבה. הוקם קואופרטיב "איחוד", וזה התמזג עם שירות "רגב" שפעל ברמת-גן ובבני ברק.בשנת תש"ה (1945) התאחד "איחוד-רגב" עם השירות הציבורי התל-אביב "המעביר", שהתפרס מראש העין עד לפרברים המערביים של יפו.