בשנים 1885-1878 ניהלו את המושבה מייסדיה, על-פי-רוב דוד גוטמן…
בשנים 1885-1878 ניהלו את המושבה מייסדיה, על-פי-רובדוד גוטמן(השאר נסעו לחוץ לארץ לנהל תעמולה לקניית נחלאות בפתח-תקוה). אחר-כך ניהלו את ענייני הציבור הרב וזקני העדה שנתמנו מטעם התושבים.אחרי ועידת קטוביץ בשנת 1884 צורף גם בא כוח של חובבי ציון להנהלת ענייני המושבה. סדר זה התקיים עד שנת 1891.משנה זו עד 1900 נוהלו כל ענייני המושבה בידיפקידות הברון רוטשילד, וכל ענייניהדתהוסיפו להיות בסמכותו של הרב. את ההוצאות לניהול המושבה, כולל משכורותיהם של הרב ושל המורים, שילם בתקופה זו הברון, וקניות ומכירות היו טעונות את אישורו של הרב.משעבר ענייני המושבה מידי הברון לידייק"א, הכריחה זו את המושבה לבחור לעצמהועד. בשבט תרס"א (1901) התאספו אפוא כל בני המושבה בבית הכנסת ובחרולוועד המושבההראשון שבעה חברים, ובראשםיהושע שטמפר.ב-22 ביוני קיבלו שלוש מושבות בארץ מעמד שלמועצה מקומית: פתח-תקווה , רחובות וראשון לציון. הגדולה בהן היתה פתח-תקוה. יושב ראש המועצה הראשונה היה זאב גיסין. למעברמוועד המושבה למועצה מקומיתנודעה משמעות לאומית רבה: זה היה עוד שלב בדרך לאוטונומיה של היישוב היהודי בארץ ישראל.בשנת 1937 שונה הסטטוס של פתח-תקוהממועצה מקומית לעירייה. פתח תקוה היתה ליישוב היהודי הלא עירוני הגדול ביותר בארץ. אף שכבר הגיעה לשנתה השישים ניסתה לשמור צביונה הכפרי והתגאתה בכינוי "אם המושבות".התפתחותה המהירה של העיר הולידה את הצורך לתת שמות לרחובות ומספרים לבתים. הרחוב הראשון בפתח-תקוה היה חובבי ציון ורחובה השני היה פינסקר.